למה יותר ויותר אנשים בוחרים לא להיכנס לבית משפט?
במערכת המשפט הישראלית, הפער בין עומס התיקים בבתי המשפט לבין הרצון להגיע לפתרון מהיר, כלכלי ויעיל – רק הולך וגדל. בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים, עסקים ואף גופים ציבוריים, בוחרים לנסות את הליך הגישור – כפתרון חלופי לסכסוכים מורכבים, לעיתים לפני פתיחת הליך משפטי ולעיתים במהלכו.
אבל מהו בעצם גישור? באילו מקרים הוא מתאים? ומה ההבדלים בינו לבין הליך בבית המשפט?
מהו גישור?
גישור הוא הליך יישוב סכסוכים אלטרנטיבי (ADR – Alternative Dispute Resolution), בו צדדים לסכסוך נעזרים במגשר – צד שלישי ניטרלי – המסייע להם להגיע להסכמות באופן עצמאי, מבלי שמתקבלת הכרעה כפויה של שופט או בורר.
ההליך נעשה בדיסקרטיות, מרצון הצדדים, ומתוך מטרה לבנות פתרון שמותאם לצרכים ולאינטרסים של כל אחד מהצדדים.
בשונה ממשפט רגיל – בגישור אין "מנצח" או "מפסיד", אלא ניסיון כן למצוא פתרון שמקובל על כולם.
יתרונות הגישור על פני ניהול תיק בבית משפט
1. מהירות
תיקים משפטיים נמשכים לעיתים שנים. גישור, לעומת זאת, יכול להסתיים תוך פגישה אחת או מספר מצומצם של פגישות – במיוחד כאשר שני הצדדים נכנסים להליך בגישה פתוחה.
2. עלויות
הליך גישור זול משמעותית מהליך משפטי ממושך, במיוחד כאשר לוקחים בחשבון שכר טרחת עורכי דין, הוצאות משפט, חוות דעת מומחים ולעיתים אף ערעורים.
3. שליטה
בגישור, הצדדים הם אלה שמחליטים – לא שופט או בורר. הם שותפים מלאים לקביעת תנאי ההסכם, ללוחות הזמנים ולתוצאה הסופית.
4. סודיות
ההליך חסוי. שום דבר שנאמר בגישור לא יכול לשמש אחר כך בבית משפט (אלא אם הוסכם אחרת), ולכן מאפשר דיאלוג פתוח, חופשי וללא חשש מתקדימים או חשיפה ציבורית.
5. שמירה על יחסים
גישור מאפשר סיום סכסוך באופן שמכבד את שני הצדדים – ולכן מתאים במיוחד במקרים בהם יש צורך להמשיך בקשר בעתיד (כגון שותפים עסקיים, בני משפחה, שכנים, או שותפים להורות).
באילו תחומים גישור מתאים במיוחד?
- גישור משפחתי: סכסוכי גירושין, משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, הורים גרושים ועוד.
- גישור עסקי: סכסוכים בין שותפים, ספקים, לקוחות או עובדים.
- גישור קהילתי: סכסוכים בין שכנים, ועדי בתים, רשויות מקומיות.
- גישור ירושה: פתרון סכסוכים בין יורשים מבלי להיגרר לתביעות ממושכות בבית המשפט לענייני משפחה.
- גישור במקרקעין: מחלוקות בין קונים למוכרים, שוכרים ובעלי נכס, דיירים מוגנים וכד'.
מה קורה אם הגישור נכשל?
גישור הוא הליך וולונטרי – שני הצדדים חייבים להסכים לו. אם אחד הצדדים מחליט להפסיק את ההליך, או אם לא מצליחים להגיע להסכמה, ניתן להמשיך בהליך משפטי רגיל.
יחד עם זאת, חשוב לציין שגם גישורים "שנכשלו" מבחינה פורמלית, לעיתים מניחים את הבסיס להסכמות עתידיות – או עוזרים לצדדים להבין טוב יותר את עמדותיהם ואת הסיכון המשפטי שלהם.
האם הסכם הגישור מחייב?
בהחלט. אם הצדדים מגיעים להסכמה וחותמים על הסכם גישור – ניתן להגיש אותו לבית המשפט ולקבל לו תוקף של פסק דין מחייב. כך הוא מקבל תוקף משפטי לכל דבר ועניין, בדומה לפסק דין שניתן לאחר הליך רגיל.
תפקיד עורך הדין או המגשר
- מגשר: לרוב יהיה עורך דין מוסמך שעבר הכשרה בגישור, אך הוא אינו מייצג צד מסוים. תפקידו לנהל את התהליך בניטרליות ולסייע לצדדים להבין את האינטרסים שלהם.
- עורך דין מלווה: כל צד רשאי ואף מומלץ שיתייעץ עם עו"ד מטעמו לאורך הדרך – לבדיקת זכויותיו, הבנת ההשלכות המשפטיות של ההסכמות, ולווידוא שההסכם הסופי עונה על הצרכים שלו.
סיכום
גישור הוא כלי עוצמתי ליישוב סכסוכים, שנמצא במגמת עלייה מתמדת בישראל – לא רק בזכות היעילות, אלא בזכות התפיסה שהוא משרת את האדם ולא רק את החוק. במקום להתנהל במערכת נוקשה וממושכת, ניתן לבחור בפתרון יצירתי, מהיר, ומכבד.
אם אתם עומדים בפני סכסוך – קטן או גדול – ייתכן שגישור הוא הדרך החכמה, הכלכלית והנכונה יותר עבורכם.
גישור בישראל | יישוב סכסוכים | עורך דין מגשר | הסכם גישור | גישור בגירושין | פתרון מחלוקות בלי תביעה
